הספרייה שלנו

פעם היה כמעט בלתי אפשרי למצוא ספרים באנגלית בצפת.  כשאדית גייגר עברה לדירה ברחוב ירושלים ב-1970, היא הביאה איתה אוסף ספרים. דוברי אנגלית אחרים באזור הגיעו כדי לשאול אותם וביתו של אדית הפך עד מהרה לספרייה. היא הכריזה על שעות פתיחה ונתנה לאנשים לדפדף ולבדוק את הבחירות שלהם מאלפי הספרים שמילאו את חדר השינה, המטבח והסלון שלה. כל חלל אפשרי התמלא בספרים - מלבד המקומות שהחזיקו את אוסף הג'ירפות שלה. כאשר אוסף הספרים עבר את רף ה-6,000, אדית גייסה את הכסף כדי לשכור שטח קטן מתחת לביתה. 

 

לאוסף של אדית נוספו ספרי ספריית ילדים פרטית, אותה פתחה רחל בן זב במקום אחר. נאמר לאנשים לחפש את הדלת הסגולה של אדי, לרדת חמש מדרגות ומעבר לפינה כדי למצוא את הדלת הנסתרת של הספרייה.

ספרים נערמו בשלושה עמוקים. כשאדית הגיעה לשנות ה-90 לחייה, היא הייתה נחושה להעביר את הספרייה למסגרת מתאימה וקבועה יותר. היא גייסה כסף כדי לקנות ולשפץ כמה חדרים בקומת הרחוב. היא הקימה ארגון ללא מטרות רווח, שכרה מנהל ועד אז

אדית' נפטרה זמן קצר לאחר יום הולדתה ה-94 הספרייה פעלה באופן רשמי כספריית השאלות חינם שהתפרשה על פני חמישה חדרים.  

הספרייה אינה ממומנת על ידי אף מוסד ממשלתי ומתוחזקת אך ורק על ידי תרומות ממשפחת גייגר, והקוראים והתומכים שלנו.  תרמו כאן.